Menu
לְמַמֵּשׁ אַהֲבָה – זֶה לַהֲרֹג שִׁיר
לממש אהבה זה להרוג שיר.
אני חושבת שזה שיר. או יותר נכון – משפט מוטו. או יותר נכון – משפט מוטו לרגע מסויים שהייתי צריכה לצאת מתוך סחרור.
למה בכלל צריך להיות מאבק בין שיר לבין אהבה? זו שאלה טובה ומוזרה.
אני חושבת שמילים הן דבר שנותנים לו הרבה משקל, אבל לכשעצמן הן ריקות, חסרות משמעות – ובעצם משקפות הרגלים והרגשות. הן הדרך של האדם לבטא את הדבר חסר המילים ששוכן בתוכו ומניע אותו. אני מסתבכת…
הרבה שנים הייתי בתוך לופ של חיפוש אהבה. פחדים שונים הניעו אותי. פחד לא למצוא. פחד מנטישה, מלאבד עד שכבר מצאתי. פחד שבחרתי בחירה לא נכונה. שבזה שאני בוחרת אחד ייעלמו החלומות שלי לאחרים. הפחדים האלה שהשתקעו עמוק בתוכי הניעו את המילים שלי. חיפשתי אהבה ולא חיפשתי. הפחד ייצר מילים שייצרו פחד. והרי מעגל הקסמים שבו נתקעים אנשים רבים, ואנשי מילים נוטים אפילו יותר ליפול בתוכו – משום שהם מאמינים למילים של עצמם כל-כך עד שאין מוצא מתוך הלופ.
ולכן שיניתי את דרך הפעולה. הבנתי שהרצון שלי הוא לצאת מהלופ, להיכנס למערכת יחסים, והשירה שלי היא איש שיווק טוב למצב הקיים שבו אני לא במערכת יחסים. ולכן כדי לממש אהבה אני צריכה להרוג שיר. אפילו את כולם. הרי משהו בי צריך להשתנות, ובצורה עדינה, עם מילים יפות – זה פשוט לא עבד.
להרוג שיר. לרוקן אותו ממשמעות. לא להאמין לו. לא להאמין לפנטזיה שהוא מייצר. לצאת מארץ המראה.
לא חייבים להרוג שיר. לא חייבים להרוג שיר כדי לממש אהבה. אבל כשנכנסים לארץ המראה – פחד=שיר=פחד גדול יותר אז כן. משהו צריך להשתנות. כשהשיר לא בא מתוך פחד שכזה אז השיר ו"מימוש האהבה" לא מתנגשים, ואין צורך להרוג אותו. לכן גם המשכתי לכתוב שירים אחרי שנכנסתי לקשר. אלו שירים שלא צריך להרוג. או לפחות – לא בינתיים.
אז המשפט הזה הוא כלי עזר. הוא דרך לצאת מארץ המראה. מחור הארנב. אבל גם לממש אהבה זה שיר. לא תמיד צריך להרוג. לא תמיד.
04/08/2022
25/08/2023
20/08/2022
20/08/2022
